ניצה מוכרת יותר ויותר,

עם כל שנה, עם זמן שעובר.

גדלנו הרבה, ורבים מתקשרים,

נשים במצוקה בלחץ הזמנים.

אפשר לפנות, יש אוזן קשבת,

סודיות מובטחת, לכן היא לא מפחדת.

מתחילה לדבר,  איך צריך להביע?

המכשולים הרבים ממשיכים להופיע.

וכשאנו באמת מקשיבות, מכל לב.

הן מתחילות להיפתח, להראות את הכאב.

מרגישות יכולת לשפוך את הכול,

הבעיות, הקושי, כאב הלב הגדול.

לשבת, לשמוע את כל הבעיות,

של אישה חשובה שקרובה כאחות.

אימון ואהבה?! –מתנפץ החלום,

יש כוחות רק מיושב במרום.

הלב והמוח הם כה קשורים,

אלו שומעים ונהיים עצובים.

איך בכלל אפשר לשרוד,

כשמיתרי הלב נקרעים עוד ועוד?!

העניין פה צריך הרבה הכנה,

התמימות נעלמה, העבודה מתישה.

רק זו שניתנו לה היכולת והזכות,

מסוגלת להקשיב בנאמנות.

ה’ נתן לנו מתנה נדירה,

היכולת לנחם אישה בצערה.

להרים את מצב רוח של בת ישראל,

להשקיט רוח סערה בערפל.

אין לדעת ולהבין עד הסוף נוכל,

נראה שהתכנית האלוקית מושלמת מעל

התפקיד שלנו מהווה זכות נדירה,

הוא נותן את הכלים לתמוך באהבה.

ולכן ידידותי, כשאת ואני,

מרגישות אנחות ועמק הקושי.

איך אפשר להמשיך? את חושבת ומתפלאת\

ששומעים זוועות בכל זמן ובכל עת?!

התשובה שאנחנו מחפשות, חברות,

היא הידיעה-אנחנו יודעות, ברור לי.

שאנחנו נבחרנו כשלוחות ממרום,

להקל על כל לחץ, לתמוך בחום.

שאנו הקשבנו באמת לכל מילה,

בתוך תוכנו מרגישות שיש לה הקלה.

אהובת נפשו של ה’ יתברך,

אנו רוצות להגן, להאיר נר שדעך.

ולכן נפצח בשיר והודיה,

שזכינו לקחת  חלק מהמערכה.

עוזרות לאחיותינו לאזור כוחות,

לצמוח ולהגיע אל מי מנוחות.

לעזור להן לדעת ולהאמין,

שיש בתוך כל אחת גרעין.

שיצמיח מבט חדש על החיים,

טיפוס על הרים, אופקים חדשים.

התפקיד הקדוש שבעבודה הזו,

הוא להזרים כוחות ואמון גם הוא.

לכן, אחותי, נשיר לעולמים,

שזכינו לקחת חבל, כי זה נצח נצחים!