לא לנשים בלבד, כאשר מדברים על תופעות אחרי לידה כולם בטוחים שהתופעות פוגעות ביולדות בלבד, אך אין זה נכון הסטטיסטיקות מוכיחות שגם אבות לאחר לידה הן אוכלוסיה פגיעה.
ממדי התופעה על פי המחקרים עומדת על כ 10% מכלל האבות. ישנן מספר סיבות המסבירות מדוע התופעה פחות מוכרת וידועה לציבור למרות שכיחותה הרבה.
גברים לרוב לא מחצינים את רגשותיהם, קשה להם לדבר על מצוקתם, על החרדות מן התקופה הקרבה, קשה להם להודות שהם חווים שינויים במצב הרוח, כך שנשותיהן והסובבים אותם לא תמיד מודעים “שעובר עליהם משהוא”.
הקושי הנוסף בזיהוי קשור לתסמינים של הדיכאון ולדרך ההתמודדות של הגברים בתקופה זו. שכן לפעמים גברים רבים חווים “דיכאון ללא עצב”.
הסימפטומים וההתמודדויות של גברים עם מצבי דיכאון שונים לחלוטין ממקבילתה הנשית. כאשר הגברים בדיכאון, הם בדרך כלל מחצינים לרוב את מצוקתם בדרכים אחרות – התרחקות, ניתוק רגשי, עצבנות ואי-שקט התנהגותי. ניכור, כעס וחרדה, אי נוחות גופנית, הפרעות בשינה (אינסומניה), אנרגיה פחותה ביטחון עצמי נמוך , תסכול, ייאוש, הם מרגישים כישלון.
התנהגות כזו קשה יותר לזיהוי, ומועדת להתעלמות מצד הסביבה והיולדת, ואפילו גוררת תגובה של כעס כלפי ההתנהגות שהבעל מפגין – במקום להבין שהוא עובר תקופה קשה ויש לסייע לו .
גם קיימת סטיגמה חברתית לפיה הדיכאון היא מחלה נשית, וגברים החשים רגשות של ייאוש והיעדר תקווה ללא יכולת להתגבר עליהם לבד, הם לא גבריים דיים אלא רגשניים ונשיים.
על כן הם מעדיפים לשמור בבטן את קשייהם ולא לשתף את הסובבים אותם בעובר עליהם, דבר המקשה על אבחון התופעה. בנוסף כמו שהזכרנו גברים נוטים להתמודד עם הדיכאון שונה מאשר הנשים. במקום להשתקע בבית ולהסתגר, גברים עשויים לפעול בפזיזות או לפתח עניין כפייתי בעבודה או בתחביב חדש.
במקום לבכות, גברים יכולים לפנות להתנהגות אלימה. במקום לשקוע בתהומות הייאוש, גברים נוטים לפנות להתנהגויות מסוכנות ואימפולסיביות אחרות. במשפחות בהן יש נטייה לאלימות מצד הבעל, התקופה שלאחר הלידה היא מסוכנת ומועדת לפורענות.
מדוע חייבים לטפל בדיכאון ?
כבר במקרה של הופעת ניצני דיכאון, חשוב מאוד לפנות לעזרה לצורך אבחון וקבלת טיפול מוקדם ככל האפשר, כי למצבו הנפשי של הבעל/ האב הטרי קיימות השלכות רבות על הזוגיות והמשפחה.
השלכות אלו יכולות להיות בעלות השפעה מכרעת על המשך הזוגיות והמבנה המשפחתי בעתיד. לדיכאון גם השפעה ישירה על התפתחותו התקינה של הילד בשלושת המישורים במישור הפיזי, במישור הרגשי, ובמישור הקוגניטיבי רווח נוסף בפניה מידית לטיפול טיפול קצר טווח ויעיל. כי כמובן ככל שהתסמינים קלים יותר יותר הטיפול קצר יותר ויעיל יותר.