אומרים שהוא רק תינוק, צוציק קטן, לכן הוא אינו מסוגל לקלוט, כשאמו במצב רוח ירוד,  עצובה, עייפה , מוטרדת, יש שחושבים שכל שדרוש לתינוק הוא סיפוק צרכים בסיסיים – לתת לו לישון לאכול. אבל בשנים האחרונות מחקרים מוכיחים: שתינוק מגיב למצב רוחה של האם ושאי אפשר “לעבוד עליו”. הוא קולט מסרים רגשיים באמצעות העוויות פנים, בכי, תנועות גוף, ושהוא קשוב מאד לגוני הקול של אמו ומגיב אליהם. התינוק מסוגל להבחין ברגשות, ולהבדיל בין רוך, שמחה, כעס, עוינות.   כך שנוצרת בינו לבין האם תקשורת רגשית. לכן למצב רוחה של האם יש השפעה רבה על התינוק. אם שסובלת מדיכאון, לא זמינה רגשית לתינוק וגם כשהיא מטפלת בו תגובותיה יעידו על אדישות כלפיו, והתעלמות מצרכיו האמתיים. התינוק יכול להרגיש כשאמו שקועה בעצמה ותגובותיה אליו אטיות ומכניות, התקשורת חסרה מרכיבים רגשיים משמעותיים עבורו: היא ממעטת לדבר עמו, וכשהיא כן מדברת, דיבורה עצור, לא חם. היא ממעטת ליצור עמו קשר עין, ממעטת במגע רך כמו חיבוק לטיפה. לא רק שהתינוק מסוגל להרגיש, הוא מגיב לחוסר התקשורת הרגשית .תינוק שמרגיש שקשובים לו יבכה ויביע אי שביעות רצון, כשהוא רעב, עייף. יחייך ויצור קשר עין שטוב לו. אך תינוק כשמרגיש שקולו לא נשמע, שאינו מקבל התייחסות, עלול לוותר על המחאה, ולא לבכות כלל, בשביל מה?  והוא נהפך לאדיש ושתקן.

כדי להחליש את השפעותיו השליליות של דיכאון אחרי לידה ולצמצם את הפגיעה בתינוק רצוי שהאם תפנה לטיפול מקצועי. בדרך כלל, יוצע להורים טיפול אצל פסיכולוג בטיפול כזה, יינתן מענה טיפולי לקשר אם תינוק.

אופן הטיפול: לעיתים השיחות תהיינה  עם האם לבד, לפעמים האם תגיע עם התינוק לטיפול, והמטפל יצפה בהתנהגות האם ויטפל תוך כדי. לפעמים אפילו מקימים מפגשים קבוצתיים אימהות וילדיהן.

ניצה מקימת מפגשים טיפוליים לאימהות וילדים.

בינתיים, עד שהאם תתאושש ותחזור לתפקד מומלץ שהאב / סבתא או מבוגר אחר יקח על עצמו את תפקיד המטפל העיקרי והמשמעותי בתינוק,  ויכולות ליטול על עצמן את תפקידי האם, להעניק לו חום, מגע, קשר עין, להיות קשובות לצרכיו ולהגיב אליהם.

וברגע שהאם תחזור לעצמה, היא תחזור לתינוק כאמא.