תיאור התופעה

אורי מהנדס בגיל העמידה יצא לנופש. במהלך הנופש, הוא התעורר לפתע משנתו. הלב שלו הלם בפראות, דפיקות הלב שלו היו מואצות, והוא חווה כאבים בחזה.  ” הייתי משוכנע שיש לי התקף לב”. אורי פונה  במהירות לבית החולים המקומי, שם הוא נבדק בחדר מיון. לאחר מספר בדיקות הרופא קבע שאורי בריא, ושהכול כשורה. אורי חש מצד אחד הקלה שהוא בריא מצד שני בלבול מה גרם לי להרגיש כך?  “זה היה רק “התקף חרדה” ( nervous attack) ” אמר הרופא,  ” לך הביתה והירגע “. אורי חש בטוב במשך מספר ימים. אך בזמן שהעמיס את רכבו כדי לחזור הביתה, פתאום ללא  כל סיבה, דוד חש שוב כאב חזק בחזה, דפיקות לב מואצות, הרגשת חנק. אורי רץ פנימה ואמר לאשתו: ” יש לי התקף לב- הרופא בטח פספס משהו בחדר מיון באותו לילה!” פעם נוספת הם מיהרו לחדר מיון. רופא אחר היה נוכח הפעם. הרופא  חזר על כל אותם בדיקות שנעשו יומיים קודם. אחרי שראה את תוצאות הבדיקות קבע, שבריאותו של אורי תקינה.

אפרת בת 28. סיימה זה עתה את לימודיה באוניברסיטה. ועומדת להינשא.  ערב אחד בעודה נוהגת לבד, היא החלה להרגיש סחרחורת, עקצוצים בידיים, בחילה. “חשבתי שאני עומדת להתעלף בעודי נוהגת- ואז המכונית הייתה יורדת מהכביש- ואני הייתי נהרגת או נפצעת קשה!” אפרת עצרה את הרכב, הדליקה את אורות החירום. נידת משטרה שעברה במקום פינתה את אפרת לבית חולים. לאחר בדיקות מעמיקות הודיעו לה שהיא בסדר והכול תקין. מופתעת היא שאלה את הרופא: ” אבל למה הרגשתי כאילו שאני עומדת להתעלף ?” הרופא השיב: ” את בטח לחוצה מהחתונה.” הרופא נתן לה מרשם לתרופת הרגעה, והמליץ לה ליטול את התרופה בחודשים הקרובים. אך במהלך השבועות הבאים הוחמרו התופעות היא חשה כל יום כאילו היא עומדת להתעלף. היא גם הרגישה לפעמים שהיא מנותקת מהמציאות וחיה בתוך בועה. אפרת הייתה בטוחה שיש לה גידול או שהיא משתגעת . היא החלה לחשוש לצאת מהבית, ואם אפרת כבר כן יצאה מהבית, משהו מבני ממשפחתה היה מלווה אותה. עקב המצב אפרת שקעה בדיכאון. היא הרבתה לבכות, התיאבון אבד לה, היא לא נהנתה מכלום. הוריה המודאגים לקחו אותה לנוירולוג, קרדיולוג היא עשתה סריקת CAT, EKG, ובדיקת דם מורחבת. הממצאים הראו שבריאותה תקינה. אפרת ציינה ש:” באופן מפתיע, לא חשתי הקלה לשמוע שאני בריאה. הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר אצלי והרופאים פספסו” . כאשר אפרת דרשה בדיקות חוזרות הרופאים סירבו לחזור על הבדיקות, באומרם שהכל תקין. נשארתי מקורקעת בבית, תוהה ומפחדת מתי יגיע ההתקף הבא. עבור אנשים שסובלים מהתקפי חרדה, ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שרואים אותם, הסיפורים הללו נשמעים מוכרים. עד לאחרונה, הידע על התקפי חרדה היה מועט. לא רק שהתקפי החרדה פעמים רבות לא אובחנו, וגם  שכאשר הם כבר כן אובחנו הצע הטיפולים היה דל. אך, בעשור האחרון, נערכו מחקרים רבים בנושא שהובילו להתפתחויות חדשות בטיפול בהפרעת חרדה גם במישור הפסיכולוגי וגם במישור התרופתי.

מה זה התקף חרדה?

המונח התקף חרדה תואר באופן רשמי על ידי איגוד הפסיכיאטריים האמריקאיים בשנת 1980. ההגדרה הופיעה לראשונה בDSM-3 , ויותר מאוחר שופרה ב DSM-3-R, הגדרת DSM-3-R להתקפי החרדה הם ” מחזורים מובחנים של פחד עוצמתי או אי נוחות…הרבה פעמים יש תחושה של אבדון מתקרב.” ברוב המקרים ההתקף הראשון קורה באופן לא צפוי, כלומר, הוא לא בהכרח מגורה על ידי סיטואציה שתוביל אדם להיות חרד. בנוסף, ההגדרה של ה DSM-3-R לחרדה דורשת את ההימצאות של לפחות ארבעה מהסימפטומים הבאים:  קוצר נשימה, סחרחורת, הרגשת עילפון, הלמות לב, רעד או רטט, תחושת חנק, בחילה, דה- פולריזציה, חוסר תחושה או תחושת עקצוץ, הסמקה או התקררות, כאב בחזה, פחד מהמות, פחד מלהשתגע או מעשיית מעשים ללא שליטה. במילים אחרות ניתן להגדיר התקף חרדה  כהתפרצות פתאומית של פחד עוצמתי המלווה בתחושות פיזיות בלתי נשלטות המזכירות התקף לב .

מה זו הפרעת חרדה?

הפרעת חרדה זה השם הרשמי שנרשם ב DSM-3-R עבור אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים. רבים מהסובלים מהפרעת חרדה סובלים בנוסף גם מאגרופוביה. אגרופוביה משמעותה פחד מלהיכנס לסיטואציות העלולים לעורר התקף חרדה. פחד זה הוא הגורם המשמעותי ביותר הפוגע בתפקוד, מכיוון שזה מפחית את היכולת של האדם לתפקד ולהתנהל נכון בחיי היום יום. בין האגפרוביות המצויות ניתן למנות,  שהייה בקניונים, הליכה על גשרים, שימוש במעליות, שהייה לבד בבית ועוד. לכן הסובלים מאגרופיה לא יוצאים לקניון, לא נוהגים, יצאו ביום אבל לא בלילה, יש שלא מסוגלים לעזוב את ביתם בכלל, אחרים מסוגלים לעזוב את הבית לעבודה אבל נמנעים מהרבה סיטואציות אחרות, המגבילות את אורח חייהם. רמת האגרופוביה משתנה מאדם לאדם, ויכולה אפילו להשתנות מתקופה לתקופה אצל אותו אדם. יש שפוחדים מהרבה סיטואציות אבל לא נמנעים מהן, וכן מתמודדים עם החרדה. בנוסף להתקפי חרדה ואגרופוביה, הם סובלים בנוסף גם מחרדה כרונית ודכאון. הם חיים בפחד מתי ההתקף הבאה יתפרץ ? איפה הוא יתפוס אותי ? הם חיים באופן קבוע על הקצה, מחכים שההתקף הבא יתרחש. באופן אירוני, הדאגה מפני התקף חרדה יכול לגרום לחרדה. הדיכאון הרבה פעמים מגיעה בעקבות התחושה שאין לי שליטה על החיים שלי, החיים שלי “לא נורמאלים”. ובעקבות כך הם עצובים, חסרי תקווה לגבי העתיד, וסובלים מאובדן הערכה עצמית.

“אני יודע שמשהו לא בסדר אצלי, למרות שהרופאים והבדיקות אומרות אחרות” זו האמונה הרווחת ביותר אצל אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, בייחוד לאחר ההתקפות הראשונות. הסיבה לכך כי התקפי חרדה מזכירים במהותם התקפי לב, וזה אכן הגיוני שהסובלים מאמינים שישנה בעיה בריאותית. ולכן, הסובלים מתפנים לחדר מיון מתרוצצים מרופא לרופא, מנסים למצוא הסבר לסימפטומים. למרות שהבדיקות החוזרות והנשנות המגלות שהכול תקין, המטופל עדין ממשיך להאמין שהרופאים מחמיצים משהו. באופן מפתיע, הרבה מטופלים עם הפרעת חרדה אומרים הלואי שמישהו ימצא שמשהו לא בסדר אצלם.

על דרכי טיפול יעילים כנגד חרדה במאמרים הבאים.