Post-Traumatic Stress Disorder, בקיצור: PTSD

זוהי הפרעה המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים. על אף שהתופעה המוכרת יותר  היא תופעת “ההלם קרב”  ואנשים מיחסים אותה לחילים אשר לקחו חלק במלחמה, אין היא ייחודית להם. הגדרת האירוע כטראומטי אינה נוקשה, ישנם שילקו בהפרעה זו אחרי פיגועים, תאונת דרכים , או כל אירוע שיש בו איום על חיי אדם, כל האירועים הנ”ל ועוד, עלולים לחולל תגובה פוסט טראומה. עם זאת חשוב לציין שרוב בני האדם שחוו חוויות טראומטיות לא יפתחו תגובה פוסט-טראומטית ארוכה ומתמשכת. שכיחות התופעה שכיחות באוכלוסייה הכללית הוא 8%, אם כי 5-15% נוספים מכלל האוכלוסייה עשויים לחוות צורות תת-קליניות של ההפרעה.

שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בנשים. בניצה אנו רואים שגם לידה טראומטית, יכולה לגרור תסמונת פוסט טראומטית או יכולה לעורר טראומות מהעבר ולגרום להתפרצות התופעה. רבות מהן חוששות מהלידה הבאה או מכניסה להריון נוסף וזקוקות לטיפול פסיכותרפי שיקל על חרדותיהן.

ישנם מספר גורמי סיכון להתפרצות התופעה.

• טראומה בילדות
• הפרעת אישיות (גבולית, פראנואידית, תלותית או אנטי-סוציאלית)
• מערכת תמיכה חברתית לקויה
• רגישות גנטית למחלה פסיכיאטרית
• שינויי חיים מעוררי לחץ בתקופה הקודמת לפגיעה
• מחסור כרוני בשעות שינה
• יחס הסביבה לאירוע
• מידת התמיכה שהייתה לנפגע הפוסט-טראומה ערב האירוע.
• אי מתן טיפול מיידי המנציח את האירוע,
• ועוד

על פי ה-DSM ישנם מספר קריטריונים לאבחנת הפרעת דחק פוסט-טראומטית:

האדם נחשף למאורע טראומטי בו חווה, היה עד או התעמת עם איום של מוות או פציעה משמעותית או איום על השלמות הפיזית שלו או של אחרים. אותו אדם חווה פחד עמוק, חוסר אונים או אימה.
המאורע הטראומטי נחווה מחדש באחת או יותר מן הדרכים:
• זיכרונות חוזרים וחודרניים מהמאורע, הכוללים תמונות, מחשבות חלומות חוזרים ומעיקים על המאורע.
• התנהגות או הרגשה כאילו המאורע מתרחש שוב ושוב הכולל פלאשבקים.
• עוררות פיזיולוגית בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המסמלים או המזכירים היבט במאורע. כמן דופק מהיר, הזעה, הסמקה, לחץ דם גבוה, רעד ועוד.
• הימנעות עקבית מגירויים הקשורים לטראומה והקהיה של התגובתיות הכללית, ניסיון להימנע ממחשבות ורגשות הקשורים לטראומה ניסיון להימנע מפעילויות מקומות ואנשים שמזכירים את הטראומה, ירידה ניכרת בעניין או בהשתתפות בפעילויות חשובות, הרגשה של זרות או נתק מאחרים, קושי להירדם או להמשיך לישון, אי מנוחה או התפרצויות זעם, קושי בריכוז.

מתי התופעה תוגדר כך בהפרעה קלינית?

• ההפרעה נמשכת למעלה מחודש
• ההפרעה גורמת למצוקה משמעותית קלינית או פוגעת בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים משמעותיים.

הטיפ של ניצה: חשיבה חיובית